דילוג לתוכן הראשי
לפי תחום

הגנת פרטיות לחברת SaaS ישראלית אחרי תיקון 13

עודכן לאחרונה:

חברת SaaS היא בדרך כלל "מחזיק" ביחס למידע שהלקוחות מעלים למערכת, ו"בעל שליטה" ביחס למידע שהיא אוספת לצרכיה, כמו חשבונות משתמשים, חיוב ושיווק. כמחזיק היא צד להסכם שתקנה 15 לתקנות האבטחה מפרטת את תוכנו, ולעניין ממונה הגנת הפרטיות היא נבחנת במצטבר על כל הלקוחות. מומלץ להפריד בין שני התפקידים, לבנות הסכם עיבוד מסודר ולמפות ספקי משנה.

בקצרה

  • התפקיד נקבע לפי מי שקובע את מטרות העיבוד: הלקוח לגבי המידע שלו, החברה לגבי המידע שהיא אוספת לצרכיה.
  • תקנה 15 לתקנות האבטחה מפרטת מה ההסכם עם גורם חיצוני צריך לכלול, כולל קבלני משנה, דיווח שנתי והודעה על אירוע אבטחה.
  • מחזיק נבחן לעניין חובת מינוי ממונה במצטבר, על כל נושאי המידע במאגרים של כל הלקוחות.
  • תקנות 2023 לעניין מידע מהאזור הכלכלי האירופי קובעות ארבע חובות לבעלי מאגרים בישראל.
  • אירוע אבטחה חמור במאגר ברמה בינונית או גבוהה מדווח לרשות באופן מיידי.

עובדות ומקורות

כל עובדה מקושרת למסמך הרשמי שעליו היא נשענת. ליד כל מקור מצוין מעמדו: חוק, תקנות, גילוי דעת של הרשות, הנחיה או טיוטה.

מתי חברת SaaS היא מחזיק ומתי בעלת שליטה

לפי מדריך הרשות לתיקון 13, בעל שליטה הוא מי שקובע את מטרות עיבוד המידע, ומחזיק הוא גורם חיצוני שמעבד מידע עבורו. ברוב מוצרי ה-SaaS יש שני מאגרים נפרדים מבחינה מושגית, גם אם הם יושבים באותה תשתית.

המידע שהלקוח מעלה למערכת, כמו רשימת אנשי הקשר שלו, נתוני העובדים שלו או רשומות הלקוחות שלו, מעובד עבור הלקוח ולפי הוראותיו. כאן החברה היא בדרך כלל מחזיק. המידע שהחברה אוספת לצרכיה, כמו פרטי המשתמשים בחשבון, חיוב, נתוני שימוש לשיפור המוצר ושיווק, הוא מידע שבו היא קובעת את המטרות, ולכן היא בעלת השליטה.

שימוש במידע של לקוחות למטרות של החברה עצמה, למשל אימון מודל או ניתוח שיווקי, עשוי לטשטש את ההבחנה. מומלץ להגדיר בהסכם ובמדיניות במפורש מה החברה רשאית לעשות במידע של הלקוחות, ולפעול לפי זה. ראו כלי בינה מלאכותית ומידע אישי.

סוג המידעתפקיד סבירהמסמך המרכזי
תוכן שהלקוח מעלה למערכתמחזיקהסכם עיבוד לפי תקנה 15
חשבונות משתמשים, חיוב ותמיכהבעלת שליטהמדיניות פרטיות ויידוע
נתוני שימוש ואנליטיקס באתר ובמוצרבעלת שליטהמדיניות פרטיות, הסכמה לכלי מעקב
דיוור ללקוחות ולמתענייניםבעלת שליטהסעיף 30א והנחיית הדיוור הישיר

מה הסכם העיבוד צריך לכלול

תקנה 15 לתקנות אבטחת המידע מטילה על בעל המאגר, הלקוח, לבחון את סיכוני האבטחה לפני ההתקשרות ולחתום על הסכם עם תוכן מוגדר. לכן לקוחות ישראליים עשויים לבקש מהחברה הסכם שמכסה את הנושאים האלה, וכדאי שיהיה לה נוסח מוכן.

  • המידע שמותר לעבד ומטרות השימוש המותרות.
  • המערכות שהחברה רשאית לגשת אליהן, וסוג העיבוד המותר.
  • משך ההתקשרות, החזרת המידע בסיום, השמדתו ודיווח על ההשמדה.
  • אופן יישום חובות אבטחת המידע, והוראות אבטחה נוספות של הלקוח.
  • החתמת בעלי ההרשאה בחברה על התחייבות לשמירת סודיות.
  • התנאים להעסקת קבלני משנה, שאליהם עוברים אותם נושאים.
  • דיווח לפחות פעם בשנה על עמידה בחובות, והודעה על אירוע אבטחה.

ספקי משנה: ענן, דוא"ל, תמיכה ומודלים

חברת SaaS נשענת על ספקי תשתית, שירותי דוא"ל, כלי תמיכה, ניטור ולעיתים ספקי מודלים של בינה מלאכותית. לפי תקנה 15(א)(2)(ז), אם בעל המאגר התיר לחברה לתת את השירות באמצעות גורם נוסף, ההסכם בין החברה לאותו גורם צריך לכלול את כל הנושאים שבתקנה.

בפועל, הפרקטיקה המקובלת היא רשימת ספקי משנה מעודכנת שהלקוחות יכולים לעיין בה, עם הסוג, המטרה ומיקום העיבוד של כל ספק, ומנגנון הודעה על שינוי. ספקים שמעבדים מידע מחוץ לישראל מעלים גם את שאלת ההעברה לחו"ל, ולפי גילוי הדעת של הרשות מ-13.10.2024 נדרשת התחייבות בכתב של מקבל המידע. ראו העברת מידע לחו"ל וניהול סיכוני ספקים.

האם חברת SaaS חייבת בממונה על הגנת הפרטיות

גילוי הדעת של הרשות מ-14.7.2026 קובע שהקבוצה הרביעית, עיבוד בהיקף ניכר של מידע בעל רגישות מיוחדת כעיסוק עיקרי, חלה גם על מחזיק. לפי פסקה 9.12, היקף העיבוד של מחזיק נבחן במצטבר, תוך שקלול כל נושאי המידע במאגרים של כל בעלי השליטה שהוא משרת. הדוגמה בגילוי הדעת: מחזיק שמשרת 1,000 מאגרים, שבכל אחד מידע רגיש על 100 אנשים בלבד, נחשב למעבד מידע רגיש בהיקף ניכר.

המשמעות למוצרים שמעבדים נתוני שכר, בריאות, מידע פיננסי או מידע רגיש אחר עבור לקוחות רבים: גם אם כל לקוח קטן, הסך הכולל עשוי להגיע להיקף ניכר. גילוי הדעת אינו מזכיר חברות SaaS בשמן, ולכן ההכרעה תלויה בנסיבות. גם הקבוצה השלישית, ניטור שוטף ושיטתי בהיקף ניכר, עשויה להיות רלוונטית למוצרי מעקב ואנליטיקס.

בדיקת חובת מינוי ממונה עוזרת למפות את השאלות, וראו גם ממונה פנימי או חיצוני.

רמת אבטחה, מידע מאירופה ואירועי אבטחה

תקנות אבטחת המידע קובעות את הרמה לפי תוכן המאגר, מספר האנשים ומספר בעלי ההרשאה. רמה גבוהה חלה, בין היתר, על מאגר עם מידע רגיש על 100,000 אנשים ומעלה או עם יותר מ-100 בעלי הרשאה. כשמערכת אחת מחזיקה מאגרים של לקוחות רבים, מומלץ לבחון את הרמה של כל סוג מאגר, וגישה זהירה היא ליישם על הפלטפורמה המשותפת את הרמה המחמירה שחלה על אחד מהם. ראו רמות אבטחת מידע.

חברה שמקבלת מידע אישי מהאזור הכלכלי האירופי צריכה לבדוק את תקנות הגנת הפרטיות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי, התשפ"ג-2023. לפי דוח הפעילות של הרשות לשנת 2023, הן חלות על בעלי מאגרי מידע בישראל וקובעות ארבע חובות: מחיקת מידע, הגבלת החזקת מידע שאינו נחוץ, דיוק מידע ויידוע. לפי הדוח הן אינן חלות על מידע שאדם העביר על עצמו, ומ-1.1.2025 הן חלות גם על מידע ישראלי שמוחזק באותו מאגר. איך הן חלות על חברה שפועלת כמחזיק עבור לקוחות הוא שאלה שכדאי לבחון בנוסח התקנות.

באירוע אבטחה חמור, בעל המאגר מודיע לרשות באופן מיידי, לפי תקנה 11. כשהחברה היא מחזיק, תקנה 15 מחייבת אותה להודיע ללקוח על אירוע אבטחה, ולכן כדאי שנוהל התגובה שלה יכלול הודעה מהירה ללקוחות שנפגעו. ראו דיווח על אירוע אבטחה.

בדיקה מהירה לחברת SaaS

  1. מפו את המידע לפי תפקיד

    הפרידו בין מידע שהלקוחות מעלים לבין מידע שהחברה אוספת לצרכיה, ותעדו את ההבחנה.

  2. הכינו הסכם עיבוד

    נוסח שמכסה את כל הנושאים בתקנה 15(א)(2), כולל קבלני משנה, דיווח שנתי והודעה על אירוע.

  3. פרסמו רשימת ספקי משנה

    סוג, מטרה ומיקום עיבוד לכל ספק, ומנגנון הודעה על שינוי.

  4. בחנו את שאלת הממונה

    שקללו את כל נושאי המידע של כל הלקוחות, לפי פסקה 9.12 בגילוי הדעת.

  5. תרגלו אירוע אבטחה

    קבעו מי מודיע ללקוחות, תוך כמה זמן ובאיזה ערוץ. רשימת בדיקה לאירוע אבטחה.

טעויות נפוצות

הסכם עיבוד גנרי מחו"ל

נוסח שנכתב רק לפי ה-GDPR עשוי שלא לכסות את כל הנושאים שבתקנה 15, למשל דיווח שנתי לבעל המאגר.

ספירה לפי לקוח

בחינת חובת המינוי לפי גודל כל לקוח בנפרד, במקום שקלול מצטבר של כל נושאי המידע.

שימוש לא מוגדר במידע של לקוחות

ניתוח או אימון על מידע של לקוחות בלי שהדבר הוגדר בהסכם ובמדיניות.

שאלות נפוצות

האם חברת SaaS היא בעלת שליטה או מחזיק?

בדרך כלל שתיהן. ביחס למידע שהלקוחות מעלים למערכת היא מחזיק, וביחס למידע שהיא אוספת לצרכיה, כמו חשבונות וחיוב, היא בעלת שליטה.

האם הסכם DPA לפי ה-GDPR מספיק בישראל?

לא בהכרח. תקנה 15 לתקנות האבטחה מפרטת נושאים שההסכם צריך לכלול, ומומלץ לבדוק שכל אחד מהם מכוסה, כולל דיווח לפחות פעם בשנה לבעל המאגר.

האם חברת SaaS קטנה יכולה להיות חייבת בממונה?

כן, אם עיסוקה העיקרי כולל עיבוד מידע רגיש עבור לקוחות. לפי גילוי הדעת של הרשות, מחזיק נבחן במצטבר על כל נושאי המידע של כל הלקוחות, כך שגודל החברה אינו המבחן.

אילו כללים חלים על מידע של משתמשים מאירופה?

תקנות הגנת הפרטיות לעניין מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופי מ-2023 קובעות ארבע חובות לבעלי מאגרים בישראל: מחיקה, הגבלת החזקת מידע לא נחוץ, דיוק ויידוע. לצידן, ה-GDPR עשוי לחול על החברה עצמה.

האם חברת SaaS צריכה לדווח לרשות על אירוע אבטחה אצל לקוח?

חובת הדיווח לרשות לפי תקנה 11 חלה על בעל המאגר. החברה, כמחזיק, חייבת לפי תקנה 15 להודיע ללקוח על אירוע אבטחה, כדי שיוכל לפעול.

שאלון קצר שעוזר לבחון אם החברה עשויה להיות חייבת במינוי ממונה על הגנת הפרטיות.

מקורות רשמיים

המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון שמופיע בראש העמוד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של המקרה הספציפי. הדין, ההנחיות והפרקטיקה עשויים להשתנות.

היסטוריית עדכונים

  • : פרסום ראשון.

עוגיות והעדפות שלך

האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות ובטכנולוגיות דומות. עוגיות החיוניות לתפעול ולאבטחה פועלות תמיד. עוגיות למדידה, לפילוח ולפרסום לא יופעלו אלא אם תאשר אותן. תוכל לשנות את בחירתך בכל עת. מדיניות הפרטיות