דילוג לתוכן הראשי
מדריכים

תיקון 13 מול GDPR: ההבדלים המעשיים לעסק ישראלי

עודכן לאחרונה:

תיקון 13 קירב את הדין הישראלי לאירופה בהגדרות ובסמכויות האכיפה, אבל הוא אינו העתק של ה-GDPR. בישראל אין כלל ייעודי לעוגיות, הבסיס לעיבוד נשען בעיקר על הסכמה או על הסמכה בדין, ודיווח על אירוע אבטחה חמור נדרש באופן מיידי ולא תוך 72 שעות. עסק שפועל בשני השווקים צריך לבדוק כל חובה לפי הדין שחל עליה, ולא להניח שעמידה באחד מכסה את השני.

בקצרה

  • ה-GDPR מונה שישה בסיסים חוקיים לעיבוד. הדין הישראלי, לפי עמדת הרשות, נשען בעיקר על הסכמה או על הסמכה בדין.
  • באירופה יש הוראה ייעודית לאחסון מידע בדפדפן (דירקטיבת ePrivacy). בישראל אין סעיף כזה.
  • ממונה על הגנת הפרטיות: בישראל ארבע קבוצות חייבות, ביניהן סוחרי מידע. ב-GDPR שלוש חלופות.
  • דיווח על אירוע אבטחה חמור בישראל: באופן מיידי. ב-GDPR: ככל הניתן תוך 72 שעות.
  • מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי כפוף לתקנות ייעודיות מ-2023.

עובדות ומקורות

כל עובדה מקושרת למסמך הרשמי שעליו היא נשענת. ליד כל מקור מצוין מעמדו: חוק, תקנות, גילוי דעת של הרשות, הנחיה או טיוטה.

על מה מבוססת ההשוואה

ה-GDPR הוא תקנה של האיחוד האירופי מ-27.4.2016, והוא חל ישירות במדינות האיחוד. תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב-14.8.2025. שני ההסדרים חולקים מושגים דומים, כמו מידע אישי רחב, בעל שליטה ומחזיק, אבל המבנה, החובות והסנקציות שונים.

ה-GDPR עשוי לחול גם על עסק ישראלי בלי סניף באירופה, אם הוא מציע סחורות או שירותים לאנשים שנמצאים באיחוד, או עוקב אחר התנהגותם שם (סעיף 3(2) ל-GDPR). במקרה כזה הוא נדרש בדרך כלל גם למנות נציג באיחוד (סעיף 27(1)). עסק שפונה רק לקהל בישראל כפוף בעיקר לדין הישראלי.

הדף משווה את הנקודות שעולות בפועל אצל עסקים. הוא אינו סקירה מלאה של אף אחד מההסדרים.

מה ההבדלים המרכזיים

הטבלה מסכמת את ההבדלים לפי נושא. העמודה הישראלית מציינת את הרמה הנורמטיבית: חוק, תקנות או עמדת הרשות.

נושאישראלGDPR
עוגיות וכלי מעקבאין סעיף ייעודי. החובות נגזרות מחובת היידוע ומעקרונות ההסכמה (גילוי דעת ההסכמה, 2026).דירקטיבת ePrivacy, סעיף 5(3): הסכמה לאחסון בדפדפן, למעט הנחוץ לחלוטין.
בסיס לעיבודהסכמה או הסמכה בדין, לפי עמדת הרשות (גילוי דעת ההסכמה, פסקה 3).שישה בסיסים, ביניהם חוזה ואינטרס לגיטימי (סעיף 6(1)).
יידוע באיסוףסעיף 11: חובה או רשות ותוצאות סירוב, מטרה, מקבלי המידע, זכויות עיון ותיקון.סעיף 13: בין היתר זהות בעל השליטה ופרטי התקשרות.
ממונה על הגנת הפרטיותארבע קבוצות חייבות, כולל סוחרי מידע מעל 10,000 איש (סעיף 17ב1).שלוש חלופות: גוף ציבורי, ניטור שיטתי בהיקף גדול, עיבוד בהיקף גדול של קטגוריות מיוחדות (סעיף 37(1)).
דיווח על אירוע אבטחהבאופן מיידי, על אירוע אבטחה חמור (תקנה 11(ד) לתקנות אבטחת המידע).ככל הניתן תוך 72 שעות (סעיף 33(1)), והודעה לנושאי המידע בסיכון גבוה (סעיף 34(1)).
מענה לבקשת עיון30 יום, לפי הנחיית הרשות 1/2017 שמפנה לתקנות העיון.ללא דיחוי ולא יאוחר מחודש, עם אפשרות הארכה בחודשיים (סעיף 12(3)).

בסיס חוקי והסכמה: איפה הפער הגדול

ב-GDPR, הסכמה היא רק אחד משישה בסיסים. עסק יכול לעבד מידע כי הדבר נחוץ לביצוע חוזה, כדי לעמוד בחובה חוקית או על בסיס אינטרס לגיטימי, בכפוף לתנאים.

בישראל, לפי גילוי דעת ההסכמה מ-25.2.2026, פגיעה בפרטיות מותרת מכוח הסמכה בדין או בהסכמה (פסקה 3). גילוי הדעת עצמו מבהיר שאינו עוסק בשאלה מתי חלה החובה לבקש הסכמה, אלא באופן קבלתה (פסקה 1). אין בדין הישראלי בסיס כללי של "אינטרס לגיטימי" כמו באירופה, ולכן מנגנוני הסכמה בישראל מקבלים משקל רב יותר.

שני ההסדרים דורשים הסכמה מדעת וחופשית. ההגדרה ב-GDPR (סעיף 4(11)) מוסיפה במפורש "ספציפית" ו"חד משמעית". גילוי הדעת הישראלי מגיע לתוצאה דומה דרך עיקרון המטרה: הסכמה למטרה אחת אינה מתירה שימוש למטרה אחרת (פסקאות 8 ו-46). פירוט בסיכום עמדת הרשות בנושא הסכמה.

ממונה, דיווח ועיצומים

ממונה: מעבר לשוני ברשימת החייבים, בישראל הממונה מדווח ישירות למנכ"ל או לגורם הכפוף לו במישרין (גילוי הדעת על מינוי ממונה), וב-GDPR לדרג הניהולי הגבוה ביותר (סעיף 38(3)). בשני ההסדרים מותר להעסיק ממונה חיצוני (בישראל לפי גילוי הדעת, ב-GDPR לפי סעיף 37(6)). ראו מי חייב למנות ממונה.

דיווח: בישראל חובת הדיווח קשורה לרמת האבטחה של המאגר. ברמה גבוהה כל שימוש ללא הרשאה הוא אירוע חמור, וברמה בינונית רק אירוע שנוגע לחלק מהותי מהמאגר. ראו דיווח על אירוע אבטחה.

עיצומים: בישראל רוב העיצומים מחושבים לפי מספר נושאי המידע או כסכום קבוע להפרה, עם תקרה כוללת של 5% ממחזור העסקאות השנתי, לפי מדריך הרשות. ב-GDPR מנגנון הקנסות שונה, והדף אינו מפרט את סכומיו. ראו עיצומים לפי תיקון 13.

רישום מאגרים, תסקיר השפעה ומידע מאירופה

רישום: בישראל חובת רישום מאגר נותרה בעיקר לגופים ציבוריים ולסוחרי מידע עם 10,000 איש ומעלה, ובמקביל נוספה חובת הודעה לרשות על מאגר עם מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש. ב-GDPR נדרש כל בעל שליטה לנהל רישום פנימי של פעולות העיבוד (סעיף 30(1)). ראו רישום מאגרים אחרי תיקון 13.

תסקיר השפעה: ה-GDPR מחייב הערכת השפעה במצבים של סיכון גבוה (סעיף 35(1)). בטיוטת הנחיית הבינה המלאכותית ציינה הרשות שהדין בישראל אינו כולל חובה כללית לתסקיר השפעה, והמליצה לבצע תהליך כזה בשימוש במערכות בינה מלאכותית. זו טיוטה, לא הוראה מחייבת.

מידע מאירופה: תקנות הגנת הפרטיות (הוראות לעניין מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי), התשפ"ג-2023, פורסמו במאי 2023. לפי דוח הרשות, הן קובעות חובות מחיקה, הימנעות ממידע עודף, דיוק ויידוע, ומ-1.1.2025 החובות חלות גם על מידע ישראלי שמוחזק באותו מאגר לצד מידע מאירופה.

טעויות נפוצות

העתקת מדיניות אירופית כמו שהיא

מדיניות שמתבססת על "אינטרס לגיטימי" או מפנה לסעיפי GDPR אינה מתאימה בהכרח לדין הישראלי, ועלולה להחמיץ את פרטי סעיף 11.

הנחה שעמידה ב-GDPR מכסה את ישראל

רשימת החייבים במינוי ממונה, מועד הדיווח ומבנה העיצומים שונים. כל חובה נבדקת לפי הדין שחל עליה.

הנחה שאתר ישראלי פטור מ-GDPR

אם האתר מציע שירות לאנשים באיחוד או עוקב אחר התנהגותם שם, ה-GDPR עשוי לחול עליו.

שאלות נפוצות

האם תיקון 13 הפך את הדין הישראלי ל-GDPR?

לא. תיקון 13 עדכן הגדרות, הוסיף חובת מינוי ממונה וסמכויות אכיפה, אבל הבסיס לעיבוד, כללי העוגיות, מועדי הדיווח ומבנה העיצומים שונים מה-GDPR.

האם יש בישראל "אינטרס לגיטימי" כבסיס לעיבוד?

לפי גילוי דעת ההסכמה של הרשות, פגיעה בפרטיות מותרת מכוח הסמכה בדין או בהסכמה. אין בדין הישראלי בסיס כללי מקביל לאינטרס הלגיטימי של ה-GDPR.

תוך כמה זמן מדווחים על אירוע אבטחה בישראל?

תקנות אבטחת המידע דורשות לדווח לרשות על אירוע אבטחה חמור באופן מיידי, בלי מספר שעות קבוע. ב-GDPR המועד הוא ככל הניתן 72 שעות.

האם עסק ישראלי צריך למנות נציג באיחוד האירופי?

לפי סעיף 27(1) ל-GDPR, כשה-GDPR חל על עסק שאינו מבוסס באיחוד מכוח סעיף 3(2), עליו בדרך כלל למנות נציג באיחוד בכתב. יש חריגים שהדף אינו מפרט.

מה חל על מידע שקיבלנו מלקוחות באירופה?

על מידע שהועבר לישראל מהאזור הכלכלי האירופי חלות תקנות ייעודיות מ-2023, עם חובות מחיקה, צמצום, דיוק ויידוע. אם ה-GDPR חל ישירות על פעילותכם, הוא חל במקביל.

האם באנר עוגיות בסגנון אירופי מתאים גם בישראל?

באנר שמאפשר בחירה אמיתית וחוסם כלי מעקב עד להסכמה מתאים בדרך כלל לשני ההסדרים, אף שהבסיס המשפטי שונה. בישראל הוא נשען על חובת היידוע ועל עמדת הרשות בנושא הסכמה.

שאלון קצר שממפה את החובות העיקריות של תיקון 13 לפי אופי הפעילות שלכם.

מקורות רשמיים

המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון שמופיע בראש העמוד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של המקרה הספציפי. הדין, ההנחיות והפרקטיקה עשויים להשתנות.

היסטוריית עדכונים

  • : פרסום ראשון.

עוגיות והעדפות שלך

האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות ובטכנולוגיות דומות. עוגיות החיוניות לתפעול ולאבטחה פועלות תמיד. עוגיות למדידה, לפילוח ולפרסום לא יופעלו אלא אם תאשר אותן. תוכל לשנות את בחירתך בכל עת. מדיניות הפרטיות