מי חייב למנות ממונה על הגנת הפרטיות לפי תיקון 13
עודכן לאחרונה:
לפי סעיף 17ב1 לחוק, כפי שהרשות מפרשת אותו בגילוי הדעת מ-14.7.2026, חובת המינוי חלה על ארבע קבוצות: גופים ציבוריים, סוחרי מידע עם מידע על יותר מ-10,000 איש, ארגונים שעיסוקם העיקרי כולל ניטור שוטף ושיטתי של אנשים בהיקף ניכר, וארגונים שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד בהיקף ניכר של מידע בעל רגישות מיוחדת. אין מספר קבוע ל"היקף ניכר", ולכן מומלץ לבחון את הנסיבות ולתעד את המסקנה.
בקצרה
- ההוראות על ממונה הגנת הפרטיות נמצאות בסעיפים 17ב1 עד 17ב3 לחוק, ונכנסו לתוקף ב-14.8.2025.
- ארבע קבוצות חייבות במינוי. בשתיים מהן המבחן הוא "היקף ניכר", ואין לו סף מספרי אחד.
- החוק מתיר למנות ממונה חיצוני, אבל רק אדם (לא חברה) יכול לכהן כממונה.
- הממונה מדווח למנכ"ל או לכפוף ישיר לו, ולא ימלא תפקיד שיוצר ניגוד עניינים.
- החוק אינו מטיל על הממונה אחריות אישית לאי ציות של הארגון.
עובדות ומקורות
כל עובדה מקושרת למסמך הרשמי שעליו היא נשענת. ליד כל מקור מצוין מעמדו: חוק, תקנות, גילוי דעת של הרשות, הנחיה או טיוטה.
החובה למנות ממונה חלה על בעל שליטה במאגר מידע שהוא גוף ציבורי, וגם על מחזיק שמעבד מידע עבור גוף ציבורי.
מקור:גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13(פסקאות 9.1 עד 9.2)14.7.2026גילוי דעת
סוחר מידע, כלומר בעל שליטה במאגר שמטרתו העיקרית איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר, חייב במינוי כשיש במאגר מידע על יותר מ-10,000 בני אדם.
מקור:גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13(פסקה 9.3)14.7.2026גילוי דעת
ל"היקף ניכר" אין סף כמותי חד ערכי. בוחנים בין היתר את מספר האנשים, שיעורם מתוך האוכלוסייה, היקף המידע ומגוונו, משך העיבוד ותדירותו, תקופת השמירה והפריסה הגאוגרפית.
מקור:גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13(פסקאות 9.10 עד 9.11)14.7.2026גילוי דעת
אצל מחזיק (ספק שמעבד עבור אחרים), ההיקף נבחן על פני כל בעלי השליטה שהוא משרת. הדוגמה ברשות: ספק שמעבד 1,000 מאגרים, בכל אחד מידע רגיש על 100 איש, מעבד בהיקף ניכר.
מקור:גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13(פסקה 9.12)14.7.2026גילוי דעת
החוק מתיר להעסיק את הממונה גם במתכונת של נותן שירותים חיצוני, אבל רק יחיד (אדם) יכול להתמנות לתפקיד.
מקור:גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13(פסקאות 16 ו-18)14.7.2026גילוי דעת
חוק הגנת הפרטיות אינו מטיל על הממונה אחריות אישית במקרה של אי ציות להוראותיו.
מקור:גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13(פסקה 14)14.7.2026גילוי דעת
ארגון שחייב במינוי לפי סעיף 17ב1(א)(3) או (4) ומינה ממונה עשוי לזכות בהפחתה של 10% בעיצום כספי שיוטל עליו בשל הפרות אחרות של החוק.
מקור:גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13(פסקה 9.14)14.7.2026גילוי דעת
מי ארבע הקבוצות שחייבות למנות ממונה?
סעיף 17ב1(א) לחוק מונה ארבע קבוצות. גילוי הדעת של הרשות מ-14.7.2026 מפרש כל אחת מהן. ארגון שנכנס לאחת הקבוצות חייב במינוי, גם אם הוא קטן יחסית.
| קבוצה | סעיף | מה המבחן |
|---|---|---|
| גופים ציבוריים | 17ב1(א)(1) | כל בעל שליטה במאגר שהוא גוף ציבורי. החובה חלה גם על מחזיק שמעבד מידע עבור גוף ציבורי. |
| סוחרי מידע | 17ב1(א)(2) | מטרתו העיקרית של המאגר היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר, ויש בו מידע על יותר מ-10,000 איש. |
| ניטור שיטתי | 17ב1(א)(3) | העיסוק העיקרי כולל פעולות עיבוד שמחייבות ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם, בהיקף ניכר. |
| מידע רגיש | 17ב1(א)(4) | העיסוק העיקרי כולל עיבוד בהיקף ניכר של מידע בעל רגישות מיוחדת. חל על בעל שליטה וגם על מחזיק. |
מה נחשב "ניטור שוטף ושיטתי"?
לפי גילוי הדעת, הכוונה בעיקר למעקב אחר פעילות משתמשים באתרים ובאפליקציות ולפרופיילינג לצורך פרסום ממוקד, התאמת תוכן או ניהול סיכונים, כמו דירוג אשראי, חיתום ביטוחי וזיהוי הונאות. הרשימה בגילוי הדעת אינה סגורה.
הדוגמאות שהרשות מביאה כוללות ספקי סלולר ומנועי חיפוש, אפליקציות שאוספות מיקום, מכשירים לבישים שעוקבים אחרי נתוני בריאות, רכבים מחוברים, מכשירי בית חכם, מאגרי צילומי מצלמות אבטחה וספקי גישה לאינטרנט.
התנאי הוא שהניטור הוא חלק מהעיסוק העיקרי. אתר תדמית שמפעיל כלי מדידה בסיסי שונה מאוד מפלטפורמה שכל המודל העסקי שלה בנוי על פרופיילינג של משתמשים.
מה זה "היקף ניכר", ומה פירוש "עיסוק עיקרי"?
אין מספר. גילוי הדעת קובע שאין סף כמותי חד ערכי, ושיש לבחון את מכלול הנסיבות. השיקולים כוללים את מספר האנשים, שיעורם באוכלוסייה הרלוונטית, היקף המידע ומגוונו, משך העיבוד ותדירותו, תקופת השמירה והפריסה הגאוגרפית. לא כל השיקולים צריכים להתקיים, ולעיתים מספר גדול של אנשים מספיק לבדו.
"עיסוק עיקרי" הוא עיבוד שמהווה רכיב מרכזי במטרות הארגון או חלק בלתי נפרד מפעילות הליבה שלו. למשל, עיבוד מידע רפואי על מטופלים במוסד רפואי. עיבוד מידע רגיש למטרות נלוות בלבד, כמו העסקת עובדים, בדרך כלל אינו נכנס להגדרה, אלא אם יש לו קשר ישיר למטרות העיקריות.
גילוי הדעת מזכיר במפורש בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים וקופות חולים כגופים שחייבים במינוי מכוח הקבוצה הרביעית.
מה הממונה עושה בפועל?
התפקידים קבועים בסעיף 17ב2 לחוק ומפורטים בפסקה 15 לגילוי הדעת:
- ייעוץ שוטף להנהלה בכל שלבי מחזור החיים של המידע. עמדותיו אינן מחייבות, אבל יש לשקול אותן ברצינות.
- הכנת תכנית הדרכה ופיקוח על ביצועה.
- הכנת תכנית בקרה שוטפת על הציות ודיווח על ממצאיה להנהלה.
- וידוא שקיימים ואושרו נוהל אבטחת מידע ומסמך הגדרות מאגר.
- וידוא שפניות של נושאי מידע מקבלות מענה. פרטי ההתקשרות עם הממונה צריכים להתפרסם, למשל באתר ובמדיניות הפרטיות.
- משמש איש הקשר של הארגון מול הרשות להגנת הפרטיות.
ממונה פנימי או חיצוני, ומה עם עצמאות?
החוק מתיר להעסיק ממונה כנותן שירותים חיצוני, אם כי הרשות מציינת שעובד בתפקיד מלא עדיף בדרך כלל. רק אדם יכול להתמנות, אפשר גם דרך חברה שמעסיקה אותו, והוא צריך להיות זמין בארגון לפי הצורך ולהקדיש לתפקיד זמן מספיק.
הממונה מדווח ישירות למנכ"ל או לגורם שכפוף למנכ"ל במישרין. לפי סעיף 17ב3(ג), הוא לא ימלא תפקיד נוסף ולא יהיה כפוף לנושא משרה באופן שיוצר ניגוד עניינים. גילוי הדעת מבהיר שהממונה אינו יכול לכהן בתפקיד שקובע את מדיניות עיבוד המידע, כמו סמנכ"ל שיווק, סמנכ"ל טכנולוגיות או מנהל מערכות מידע, או להיות כפוף לבעל תפקיד כזה.
השוואה מפורטת בין שני המודלים נמצאת במדריך ממונה פנימי מול חיצוני.
איך בודקים אם הארגון חייב, בארבעה צעדים
בדקו אם אתם גוף ציבורי או סוחר מידע
אלה שתי הקבוצות עם מבחן ברור. אם אחת מהן חלה, החובה קיימת.
מפו את פעילות הליבה
רשמו אם העיסוק העיקרי כולל מעקב אחר משתמשים, פרופיילינג או עיבוד של מידע בעל רגישות מיוחדת, כמו מידע רפואי או פיננסי.
העריכו את ההיקף לפי השיקולים
מספר האנשים, היקף המידע, משך ותדירות העיבוד, תקופת השמירה והפריסה. ספק שמעבד עבור לקוחות רבים בוחן את ההיקף המצטבר.
תעדו את המסקנה
גם אם הגעתם למסקנה שאינכם חייבים, מומלץ לתעד את הנימוקים. הרשות ממליצה לשקול מינוי גם כשאין חובה.
טעויות נפוצות
מינוי מנהל ה-IT או השיווק
לפי גילוי הדעת, בעלי תפקיד שקובעים את מדיניות עיבוד המידע אינם יכולים לשמש ממונים, בגלל ניגוד העניינים.
חיפוש מספר קסם
אין סף מספרי ל"היקף ניכר". ארגון שמסתמך על מספר שפורסם ברשת ולא בחן את מכלול הנסיבות עלול לטעות בשני הכיוונים.
שכחה של הממונה על אבטחת מידע
חובת מינוי ממונה על אבטחת מידע לפי סעיף 17ב היא חובה נפרדת, והיא נותרה בתוקף.
שאלות נפוצות
האם עסק קטן חייב למנות ממונה על הגנת הפרטיות?
גודל העסק אינו המבחן. עסק קטן שהעיסוק העיקרי שלו הוא ניטור משתמשים או עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר עשוי להיות חייב, ועסק גדול שעיבוד המידע אצלו נלווה בלבד עשוי שלא להיות חייב.
האם יש מספר לקוחות שמעליו חייבים במינוי?
לא לגבי ניטור ומידע רגיש. הרשות קובעת שאין סף כמותי חד ערכי ל"היקף ניכר". סף מספרי של יותר מ-10,000 איש קיים רק לגבי סוחרי מידע.
האם אפשר למנות ממונה חיצוני?
כן. החוק מתיר להעסיק ממונה כנותן שירותים חיצוני. הממונה חייב להיות אדם, להקדיש לתפקיד זמן מספיק ולהיות זמין בארגון לפי הצורך.
האם הממונה אחראי אישית אם הארגון מפר את החוק?
לפי גילוי הדעת, חוק הגנת הפרטיות אינו מטיל על הממונה אחריות אישית במקרה של אי ציות. האחריות לציות נשארת על הארגון.
מה הקנס על אי מינוי ממונה?
לפי מדריך הרשות, העיצום הוא 2 ש"ח לכל אדם שיש עליו מידע במאגר (4 ש"ח כשיש מידע בעל רגישות מיוחדת), ולא פחות מ-20,000 ש"ח להפרה (40,000 ש"ח עם מידע רגיש).
האם מינוי וולונטרי מזכה בהפחתה בעיצומים?
לפי גילוי הדעת, ההפחתה של 10% חלה על ארגון שחייב במינוי לפי סעיף 17ב1(א)(3) או (4) ומינה ממונה. היא אינה חלה על מינוי וולונטרי, על גוף ציבורי או על סוחר מידע.
שאלון קצר שעובר על ארבע הקבוצות ועל שיקולי "היקף ניכר" לפי גילוי הדעת.
מקורות רשמיים
- גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13, הרשות להגנת הפרטיות, 14.7.2026גילוי דעת
- מדריך הרשות להגנת הפרטיות: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, הרשות להגנת הפרטיות, 5/2025מדריך הרשות
המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון שמופיע בראש העמוד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של המקרה הספציפי. הדין, ההנחיות והפרקטיקה עשויים להשתנות.
היסטוריית עדכונים
- : פרסום ראשון.