האם חובה באנר עוגיות באתר בישראל
עודכן לאחרונה:
לא קיים בחוק הישראלי סעיף שמחייב במפורש באנר עוגיות. עם זאת, אתר שמפעיל כלי מדידה, פיקסלים או כלי פרסום אוסף מידע אישי על המבקרים, ולכן חלה עליו חובת היידוע. לפי גילוי הדעת של הרשות להגנת הפרטיות מ-25.2.2026, שימוש במידע לפרופיילינג שאינו קשור ישירות לשירות דורש הסכמה אקטיבית. באנר שמאפשר בחירה אמיתית הוא הדרך המקובלת לעמוד בשתי הדרישות.
בקצרה
- אין סעיף בחוק שעוסק בעוגיות בשמן, ולא מצאנו הנחיה ייעודית של הרשות לעוגיות.
- מזהה מקוון נכלל בהגדרת מידע אישי, ולכן מידע שנאסף דרך עוגיות וכלי מעקב עשוי להיות מידע אישי.
- חובת היידוע בסעיף 11 חלה על איסוף מידע אישי מאדם, גם באתר.
- לפי גילוי דעת ההסכמה, פרופיילינג שאינו קשור ישירות לשירות דורש הסכמה אקטיבית, והמשך גלישה לא יספיק לשם כך.
- עוגיות שנדרשות לתפקוד האתר בלבד שונות מהותית מכלי פרסום ומעקב של צד שלישי.
עובדות ומקורות
כל עובדה מקושרת למסמך הרשמי שעליו היא נשענת. ליד כל מקור מצוין מעמדו: חוק, תקנות, גילוי דעת של הרשות, הנחיה או טיוטה.
הגדרת מידע אישי לאחר תיקון 13 רחבה: כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי, והמדריך מזכיר במפורש מזהה מקוון.
מקור:מדריך הרשות להגנת הפרטיות: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות5/2025מדריך הרשות
לפי עמדת הרשות, המשך גלישה באתר אחרי שהוצג המידע הנדרש עשוי להיחשב הסכמה מכללא, אבל רק כשיש קשר סביר בין מטרות איסוף המידע לבין השירות.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 42)25.2.2026גילוי דעת
שימוש במידע אישי למטרות פרופיילינג שאינו קשור ישירות לתכלית העסקה מחייב, לפי הרשות, הסכמה אקטיבית.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 48)25.2.2026גילוי דעת
הרשות מתייחסת לכלים עיצוביים ולטקטיקות אפלות שמקשים על המשתמש להבין או לסרב, כפוגעים בתוקף ההסכמה.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 30)25.2.2026גילוי דעת
עיצום כספי על הפרת חובת היידוע בפנייה לקבוצה בלתי מסוימת, למשל דרך אתר: 2 ש"ח לכל אדם שיש עליו מידע במאגר (4 ש"ח כשיש במאגר מידע בעל רגישות מיוחדת), ולא פחות מ-20,000 ש"ח (40,000 ש"ח במידע רגיש).
מקור:מדריך הרשות להגנת הפרטיות: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות5/2025מדריך הרשות
פנייה לאדם לקבלת מידע בלי היידוע שנדרש בסעיף 11 היא אחת העילות לפיצוי ללא הוכחת נזק, עד 10,000 ש"ח.
מקור:מדריך הרשות להגנת הפרטיות: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות5/2025מדריך הרשות
מה החוק אומר על עוגיות
חוק הגנת הפרטיות אינו מזכיר עוגיות. הוא עוסק במידע אישי, בהסכמה ובחובת היידוע, והשאלה אם צריך באנר נגזרת מהעקרונות האלה. זה ההבדל המרכזי מאירופה, שבה דירקטיבה ייעודית קובעת כללים לאחסון מידע בדפדפן.
לכן שני הניסוחים הנפוצים ברשת אינם מדויקים. "החוק מחייב באנר עוגיות" אינו נכון כלשונו, ו"אין צורך בבאנר בישראל" מתעלם מכך שכלי מעקב אוספים מידע אישי, ושעל איסוף כזה חלות חובות.
מתי עוגייה היא מידע אישי
עוגייה שזוכרת שפה או סל קניות היא כלי תפעולי. עוגייה של כלי פרסום או מדידה של צד שלישי מצמידה למבקר מזהה ייחודי, ולעיתים מאפשרת לזהות אותו באתרים אחרים. לאחר תיקון 13 ההגדרה של מידע אישי כוללת כל נתון הנוגע לאדם הניתן לזיהוי, ומדריך הרשות מזכיר במפורש מזהה מקוון.
המשמעות המעשית: ככל שהאתר מפעיל יותר כלים של צד שלישי, כך גדל הסיכוי שהוא אוסף מידע אישי, ושהוא מעביר אותו לגורמים שהמבקר לא בחר בהם.
מה גילוי דעת ההסכמה מ-2026 משנה
הרשות פרסמה ב-25.2.2026 גילוי דעת בנושא הסכמה. גילוי הדעת אינו עוסק בעוגיות בשמן, אבל שלוש קביעות בו רלוונטיות לכל אתר:
- המשך גלישה אחרי שהוצג המידע הנדרש עשוי להיחשב הסכמה מכללא, אבל רק כשיש קשר סביר בין מטרות איסוף המידע לבין השירות שהמבקר מקבל (פסקה 42).
- פרופיילינג שאינו קשור ישירות לתכלית העסקה דורש הסכמה אקטיבית, ולא די בהסכמה פסיבית (פסקה 48).
- עיצוב שמקשה על המשתמש להבין או לסרב, למשל כפתור דחייה מוסתר, פוגע בתוקף ההסכמה (פסקה 30).
אז מה זה אומר לאתר שלכם
אתר שמפעיל רק עוגיות תפעוליות ואינו מעביר מידע לגורמי פרסום נמצא במצב שונה מאוד מאתר שמריץ פיקסל של פלטפורמת פרסום, כלי הקלטת גלישה וכלי רימרקטינג.
במקרה השני, הקריאה הסבירה של גילוי הדעת היא שהכלים שמשמשים לפרופיילינג ולפרסום צריכים לפעול רק אחרי שהמבקר הסכים באופן אקטיבי. באנר שמציג בחירה אמיתית, עם אפשרות סירוב בולטת, וחוסם את הכלים עד לבחירה, הוא הדרך המקובלת לעשות זאת. לצד הבאנר נדרשת מדיניות פרטיות שמפרטת את הכלים ואת מקבלי המידע.
| סוג הרכיב | דוגמאות | מה מומלץ |
|---|---|---|
| תפעולי | התחברות, סל קניות, שפה, הגנה מפני ספאם | יידוע במדיניות הפרטיות. בדרך כלל אין צורך לחסום עד הסכמה. |
| מדידה | כלי אנליטיקס | יידוע מפורט. מומלץ להפעיל לפי הסכמה, במיוחד כשהספק משתמש בנתונים לצרכיו. |
| פרסום ופרופיילינג | פיקסלים של פלטפורמות פרסום, רימרקטינג | הפעלה רק אחרי הסכמה אקטיבית, לפי עמדת הרשות בגילוי דעת ההסכמה. |
| הקלטת גלישה | כלים שמקליטים תנועות עכבר וקלט | הפעלה רק אחרי הסכמה, ובדיקה שהכלי אינו קולט שדות טופס. |
איך בודקים ומתקנים, בחמישה צעדים
מפו את הרכיבים
רשמו אילו כלים של צד שלישי נטענים באתר ומי הספק של כל אחד. סריקת האתר מזהה אותם אוטומטית.
סווגו לפי תפקיד
תפעולי, מדידה, פרסום או הקלטת גלישה. הסיווג קובע מה חייב לחכות להסכמה.
חסמו עד לבחירה
ודאו שכלי פרסום ומעקב אינם נטענים לפני שהמבקר הסכים. ראו עוגיות שנטענות לפני הסכמה.
הציגו בחירה סימטרית
אפשרות סירוב באותה בולטות כמו אישור, ואפשרות לשנות את הבחירה בהמשך.
עדכנו את המדיניות
מדיניות הפרטיות צריכה לפרט את הכלים ואת מקבלי המידע כפי שהם פועלים בפועל.
טעויות נפוצות
באנר שמודיע ולא חוסם
הבאנר מוצג, אבל הכלים כבר פעלו כשהעמוד נטען. זה הממצא השכיח ביותר בסריקות.
"אישור" בלבד
באנר בלי אפשרות סירוב, או עם סירוב שמוסתר בתפריט משנה, מתקשה להראות בחירה אמיתית.
מדיניות שלא מתאימה למה שרץ
כלים חדשים נוספו לאתר והמדיניות לא עודכנה, או להפך.
שאלות נפוצות
האם כל אתר בישראל חייב באנר עוגיות?
לא קיים סעיף בחוק שמחייב באנר כשלעצמו. החובה נגזרת ממה שהאתר עושה: אתר שמפעיל כלי פרסום ופרופיילינג צריך, לפי עמדת הרשות, הסכמה אקטיבית לשימוש הזה, ובאנר הוא הדרך המקובלת לקבל אותה.
האם המשך גלישה נחשב הסכמה?
לפי גילוי הדעת של הרשות, המשך גלישה אחרי שהוצג המידע הנדרש עשוי להיחשב הסכמה מכללא, אבל רק כשיש קשר סביר בין מטרות האיסוף לשירות. לפרופיילינג שאינו קשור ישירות לשירות נדרשת הסכמה אקטיבית.
האם אתר שמשתמש רק בגוגל אנליטיקס צריך באנר?
זה תלוי בהגדרות. כלי מדידה של צד שלישי מקבל נתונים על המבקרים, ולעיתים משתמש בהם לצרכיו. מומלץ ליידע במפורש ולהפעיל את הכלי לפי הסכמה. ראו הגדרת GA4 לפי הסכמה.
האם עוגיות תפעוליות דורשות הסכמה?
עוגיות שנדרשות כדי שהשירות שהמבקר ביקש יעבוד, כמו התחברות או סל קניות, שונות מכלי מעקב. ככלל מספיק לפרט אותן במדיניות הפרטיות.
מה הסיכון באתר בלי יידוע מתאים?
לפי מדריך הרשות לתיקון 13, הפרת חובת היידוע בפנייה דרך אתר עשויה לגרור עיצום של 2 ש"ח לכל אדם שיש עליו מידע במאגר, ולא פחות מ-20,000 ש"ח. היא גם עילה לתביעת פיצוי ללא הוכחת נזק עד 10,000 ש"ח.
האם הדרישות האירופיות חלות על אתר ישראלי?
ה-GDPR עשוי לחול על אתר שמציע שירותים לאנשים באיחוד האירופי או עוקב אחר התנהגותם שם. אתר שפונה רק לקהל בישראל כפוף בעיקר לדין הישראלי.
הסריקה מראה אילו כלים נטענים לפני שהמבקר בחר, ומה קורה אחרי סירוב.
מקורות רשמיים
- גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות, הרשות להגנת הפרטיות, 25.2.2026גילוי דעת
- מדריך הרשות להגנת הפרטיות: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, הרשות להגנת הפרטיות, 5/2025מדריך הרשות
המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון שמופיע בראש העמוד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של המקרה הספציפי. הדין, ההנחיות והפרקטיקה עשויים להשתנות.
היסטוריית עדכונים
- : פרסום ראשון.