מה זה ממונה על הגנת הפרטיות?
DPO: Data Protection Officer
הגורם בארגון שתפקידו לפעול להבטחת קיום הוראות החוק בטיפול במידע אישי; האחריות עצמה נשארת על בעל השליטה.
הסבר
תיקון 13 יצר חובת מינוי, והיא אינה גורפת אלא חלה על ארבע קבוצות מוגדרות. גופים ציבוריים (למעט גופי ביטחון), וגם מחזיק במאגר של גוף ציבורי, כאן אין רף כמותי והחובה חלה מעצם הזהות. בעל שליטה שמטרתו העיקרית היא איסוף מידע אישי לשם מסירתו לאחר כדרך עיסוק או בתמורה, לרבות שירותי דיוור ישיר, כשיש במאגר מידע על יותר מעשרת אלפים בני אדם. בעל שליטה או מחזיק שעיסוקיו העיקריים כרוכים בעיבוד המחייב ניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר. ובעל שליטה או מחזיק שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר, כאן החוק נוקב מפורשות בתאגיד בנקאי, מבטח, בית חולים כללי וקופת חולים.
המבחן אינו גודל הארגון, וזו הטעות הנפוצה. חברה של עשרה עובדים שעיסוקה העיקרי הוא ניטור שיטתי של אנשים, או עיבוד מידע רגיש במיוחד בהיקף ניכר, נכנסת לחובה. בשתי הקבוצות האחרונות אין רף מספרי, ו"היקף ניכר" נבחן לפי אמות מידה שהחוק קובע: מספר האנשים שהמידע נוגע להם ושיעורם באוכלוסייה, היקף המידע וכמותו וטווח סוגיו, משך ותדירות העיבוד, משך השמירה, והתחום הגאוגרפי. השאלה הראשונה אינה מי למנות אלא אם בכלל חייבים.
התפקיד עצמו אינו טכני ואינו משפטי בלבד. הוא נמצא בנקודה שבה שתי הזוויות נפגשות: מי שמחזיק את התמונה של המידע בארגון, מלווה החלטות שיש להן היבט פרטיות לפני שהן מתקבלות, מטפל בפניות של מי שהמידע עליו, ומסדיר את מה שעובר לגורמים חיצוניים.
החוק עצמו קובע דרישות למינוי. ידע וכישורים: לממונה יהיו הידע והכישורים הנדרשים לתפקיד, ידע מעמיק בדיני פרטיות, הבנה בטכנולוגיה ובאבטחת מידע, והיכרות עם פעילות הארגון. היעדר ניגוד עניינים: הממונה לא ימלא תפקיד נוסף ולא יהיה כפוף באופן שעלול להעמיד אותו בניגוד עניינים. דיווח: הממונה מדווח ישירות למנהל הכללי. מעבר לדרישות החוק, תנאי מעשי לכך שהמינוי יתפקד הוא זמן, שעות מוקצבות בפועל, לא תוספת לתפקיד קיים.
דוגמה: בארגון מונה מנהל ה-IT כממונה. הוא מוכשר מאוד טכנית, אבל לא עבר הכשרה בדיני פרטיות ולא הוקצו לו שעות, ובעיקר, הוא אמור לבקר את המערכות שהוא עצמו מנהל, כלומר הוא נמצא בניגוד עניינים מובנה. כשמנהל השיווק רוצה להעלות רשימת לקוחות לפלטפורמת פרסום לפני סוף הרבעון, אין לו לא הידע לזהות את הבעיה ולא העמדה לעצור אותה. המינוי קיים; התפקיד לא.
דוגמה מהכיוון ההפוך: ארגון שאינו חייב למנות ובחר למנות ממונה חיצוני, כי לקוחות עסקיים דרשו איש קשר מוגדר לנושא. זו החלטה עסקית ולא רגולטורית, והיא לגיטימית לחלוטין.
הצעד הראשון של ממונה חדש הוא כמעט תמיד מיפוי. ממונה שאינו יודע איזה מידע קיים בארגון ואצל מי הוא נמצא אינו יכול למלא את התפקיד, וכל שאר הפעילות תתבסס על הנחות.
מה ההבדל ממונחים קרובים
מנהל אבטחת מידע
תפקיד שמתמקד בהגנה טכנית על המערכות. הממונה על הפרטיות עוסק בשאלה אם מותר לעשות במידע את מה שעושים בו, שאלה אחרת לגמרי, ולעיתים מנוגדת לאינטרס התפעולי.
יועץ משפטי
נותן חוות דעת על שאלות שמגיעות אליו. הממונה נמצא בתוך התהליך ואמור לזהות את השאלות לפני שהן מתפרצות.
איפה זה פוגש ארגונים בפועל
מינוי פורמלי בלבד: בלי הידע הנדרש, בלי זמן ובלי עצמאות, לא יענה על דרישות החוק לכשירות ולעצמאות, ויוצר תחושת ביטחון שאין לה בסיס. זו אחת מהנקודות שהכי מעטים מזהים.
המונח הוא חלק ממילון מושגי הפרטיות. ההסבר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.