דילוג לתוכן הראשי
מילון מושגים

מה זה סיכוני ספקים?

Vendor Risk / Third-Party Risk

החשיפה שנובעת מגורמים חיצוניים שמחזיקים מידע של הארגון.

הסבר

ההנחה שנופלת כאן היא שהאחריות עוברת עם המידע. היא לא. הגורם שמכתיב את מטרות העיבוד נושא באחריות גם כשמישהו אחר מפעיל את המערכת, ולכן שרשרת הספקים אינה עניין תפעולי אלא חשיפה משפטית ישירה.

בארגון מודרני כאן מרוכז עיקר הסיכון, לא בתוך הארגון. הסיבה מבנית: המידע כמעט לא נמצא במקום אחד. הוא במערכת ניהול הלקוחות, בכלי הדיוור, במוקד השירות, אצל ספק האחסון, בשירות התמיכה ובכלי הניתוח, וכל אחד מהם עשוי להעביר אותו הלאה לספקי משנה שלו.

דוגמה: ארגון בינוני שמפה את ספקיו מצא עשרים ושלושה גורמים שמחזיקים מידע אישי, מערכת CRM, הנהלת חשבונות, שכר, מוקד, דיוור, אחסון, גיבוי, כלי ניתוח, צ'אט, מערכת גיוס, חברת גבייה, וכלים קטנים שנרכשו לפרויקטים בודדים ונשארו. ההנהלה הכירה שבעה.

ההשלכה: לכל אחד מהעשרים ושלושה נדרשת הסדרה כתובה ופיקוח מתועד. זה נשמע כמו עבודה בלתי אפשרית, ולכן ההמלצה המעשית היא לתעדף לפי היקף המידע ורגישותו ולא לטפל בכולם במקביל. שני ספקים שמחזיקים מידע רגיש חשובים יותר מחמישה עשר שמחזיקים פרטי התקשרות.

הנקודה שנוטים לדחות: הסדרת ספקים איטית כי היא תלויה בגורמים חיצוניים שלוח הזמנים שלהם אינו בשליטתכם. ולכן היא נדחקת לסוף, אבל שם נמצאת מרבית החשיפה.

מה ההבדל ממונחים קרובים

  • ספק משנה

    הגורם שמקבל מידע מהספק שלכם ולא מכם. השכבה שבה מרבית הבדיקות נעצרות, ובה מרבית מה שלא נבדק.

  • בדיקת נאותות ספקים

    הבדיקה לפני ההתקשרות. שם ניתן למנוע חשיפה בעלות אפסית; אחרי החתימה האפשרויות מצטמצמות.

איפה זה פוגש ארגונים בפועל

"הספק אחראי, זה כתוב בהסכם" היא הטענה השכיחה ביותר בתחום והיא אינה עומדת. סעיף שיפוי מסדיר את ההתחשבנות בין הצדדים ואינו מעביר את האחריות כלפי הרגולטור וכלפי מי שנפגע.

המונח הוא חלק ממילון מושגי הפרטיות. ההסבר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

עוגיות והעדפות שלך

האתר עשוי לעשות שימוש בעוגיות ובטכנולוגיות דומות. עוגיות החיוניות לתפעול ולאבטחה פועלות תמיד. עוגיות למדידה, לפילוח ולפרסום לא יופעלו אלא אם תאשר אותן. תוכל לשנות את בחירתך בכל עת. מדיניות הפרטיות