גילוי דעת ההסכמה של הרשות מ-2026: סיכום מעשי
עודכן לאחרונה:
ב-25.2.2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת שמפרט איך מקבלים הסכמה תקפה לפגיעה בפרטיות. לפי הרשות, ההסכמה צריכה להיות מדעת וחופשית, ולמטרה שהוצגה. הסכמה מכללא אפשרית כשיש קשר סביר לשירות, אבל לפרופיילינג שאינו קשור לעסקה ולדיוור ישיר נדרשת הסכמה אקטיבית. גילוי הדעת אינו קובע מתי חובה לבקש הסכמה, ולכן כדאי לקרוא אותו לצד החוק.
בקצרה
- גילוי הדעת עוסק באופן קבלת הסכמה תקפה, לא בשאלה מתי צריך הסכמה (פסקה 1).
- עמידה בסעיף 11 היא דרישת מינימום, ואינה מבטיחה לבדה הסכמה מדעת (פסקה 25).
- הסכמה ביחסי עבודה, מול מונופול או לשירות חיוני היא הסכמה חשודה (פסקה 33).
- פרופיילינג שאינו קשור לתכלית העסקה ודיוור ישיר דורשים הסכמה אקטיבית (פסקאות 48, 49).
- חזרה מהסכמה מחייבת להפסיק את העיבוד שנשען עליה, אבל לא תמיד למחוק (פסקה 56).
עובדות ומקורות
כל עובדה מקושרת למסמך הרשמי שעליו היא נשענת. ליד כל מקור מצוין מעמדו: חוק, תקנות, גילוי דעת של הרשות, הנחיה או טיוטה.
גילוי הדעת אינו עוסק במהותו בשאלה מתי ובאילו נסיבות חלה החובה לבקש הסכמה, אלא באופן קבלת הסכמה תקפה.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 1)25.2.2026גילוי דעת
עמידה בתנאי סעיף 11 היא דרישת המינימום. כשיש פערי כוחות, סיכון לפגיעה חמורה או נסיבות מורכבות, יש להציג מידע נוסף באופן בולט ופשוט.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 25)25.2.2026גילוי דעת
שימוש בכלים עיצוביים וב"טקטיקות אפלות" שנועדו להקשות על נושא המידע עלול לפגוע ברצון החופשי, וההסכמה עשויה שלא להיות מדעת או חופשית.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 30)25.2.2026גילוי דעת
הקטגוריות העיקריות של הסכמה חשודה: הסכמה ביחסי עבודה, הסכמה מול מונופול עסקי והסכמה לקבלת שירות חיוני.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 33)25.2.2026גילוי דעת
שתיקה או היעדר מחאה אינם יכולים בדרך כלל לבסס הסכמה תקפה, אלא אם הנסיבות מלמדות על כוונה להסכים.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 44)25.2.2026גילוי דעת
שימוש במידע אישי לפרופיילינג שאינו קשור לתכלית העסקה מחייב הסכמה אקטיבית, במיוחד כשיש פערי כוחות.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 48)25.2.2026גילוי דעת
הרשות סבורה שגם לשימוש במידע של לקוח לדיוור ישיר שאינו קשור לעסקה נדרשת הסכמה אקטיבית ומפורשת.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 49)25.2.2026גילוי דעת
חזרה מהסכמה אינה פוגעת בחוקיות האיסוף והשימוש שקדמו לה. היא מחייבת להפסיק את המשך העיבוד, אך לא בהכרח למחוק מידע שנאסף כדין.
מקור:גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות(פסקה 56)25.2.2026גילוי דעת
על מה גילוי הדעת חל, ועל מה לא
גילוי הדעת פורסם ב-25.2.2026 ומציג את עמדת הרשות לגבי האופן שבו יש לקבל הסכמה כדי שתהיה תקפה. הוא מבהיר שאינו עוסק בשאלה מתי חלה החובה לבקש הסכמה (פסקה 1). הוא מזכיר שפגיעה בפרטיות מותרת מכוח הסמכה בדין או בהסכמה (פסקה 3), ושמי שפוגע בלי הסמכה נושא בנטל להוכיח שניתנה הסכמה (פסקה 6).
גילוי הדעת אינו מזכיר עוגיות. ההשלכות על אתרים נגזרות מהעקרונות הכלליים, וראו האם חובה באנר עוגיות.
גילוי דעת אינו חוק. הוא משקף את פרשנות הרשות, שהיא גם הגורם שמפעיל את סמכויות האכיפה, ולכן יש לו משקל מעשי רב.
הסכמה מדעת: מה צריך לדעת האדם
לפי סעיף 3 לחוק, ההסכמה צריכה להיות מדעת, בין שניתנה במפורש ובין שנלמדת מכללא (פסקאות 10, 26). מי שמתבקש להסכים צריך לדעת שהוא רשאי לסרב ומה תוצאות הסירוב, ולקבל את המידע הנדרש בצורה מובנת (פסקה 13).
תוקף ההסכמה והיקפה תלויים במידע שנמסר (פסקה 16). ציון כללי מדי של סוג הגורם שיקבל את המידע, או רשימה חלקית של מטרות, עלולים לפגוע בתוקפה (פסקה 17). התוכן והצגתו צריכים להיות ברורים, נגישים ופשוטים (פסקה 19), ומטרות ששונות מהותית מהעסקה העיקרית או מידע רגיש צריכים לקבל בולטות לפני ההסכמה (פסקה 21).
עמידה בפרטי סעיף 11 היא דרישת המינימום (פסקה 25). ראו מה צריך להופיע במדיניות פרטיות.
הסכמה חופשית, ויחסי עבודה
הסכמה לפגיעה בפרטיות צריכה להינתן מרצון חופשי (פסקה 27). הסכמה חשודה כשיש פערי כוחות בין המבקש לאדם (פסקה 31), ובפרט ביחסי עבודה, מול מונופול עסקי ולקבלת שירות חיוני (פסקה 33).
במצבים כאלה הנטל להראות שההסכמה ניתנה מרצון חופשי עשוי לעבור למבקש. דרכים לעשות זאת: להציע חלופה סבירה, לא להתנות שירות באיסוף מידע שאינו נחוץ, ולהעדיף הסכמה מפורשת או אקטיבית (פסקה 34). כשאדם כלל אינו יכול לסרב, קשה לראות בהסכמתו הסכמה חופשית (פסקה 35).
לגבי מעסיקים, גילוי הדעת מביא דוגמה של שעון נוכחות ביומטרי שבו לא הוצגו לעובדים פרטים רלוונטיים (פסקה 18), קובע שכשההסכמה ניתנת ביחסי עבודה הפגיעה כפופה גם לדרישת המידתיות (פסקה 37), ומציין שבהקשר של עבודה הנהון אינו מספיק בהכרח ומומלץ לתעד את ההסכמה (פסקה 43). ראו מידע על עובדים.
טקטיקות אפלות, כמו חלונות קופצים שחוזרים וחוסמים את השימוש ומקשים לסרב, עלולות לפגוע ברצון החופשי (פסקה 30). ראו אין כפתור דחייה.
מפורשת או מכללא, אקטיבית או פסיבית
הסכמה מפורשת יכולה להינתן בכתב או בעל פה, וצריכה להיות ברורה וחד משמעית (פסקה 39). הסכמה מכללא נלמדת מהנסיבות ומהתנהגות האדם (פסקה 40). בהקשר הדיגיטלי, המשך גלישה באתר אחרי שהוצג המידע הנדרש עשוי להיחשב הסכמה מכללא לאיסוף שקשור לשירות (פסקה 42).
בתי המשפט צמצמו את ההסכמה מכללא: הסכמה למסור פרטים לגורם אחד אינה משתרעת על אחרים (פסקה 43), ושתיקה או היעדר מחאה אינם מספיקים בדרך כלל (פסקה 44). גם כשהסכמה מכללא אפשרית, רצוי לבקש הסכמה מפורשת, במיוחד במידע רגיש או בשימוש שעלול לפגוע בפרטיות באופן חמור (פסקה 45). הסכמה למטרה אחת אינה מתירה שימוש למטרה אחרת (פסקה 46).
הסכמה אקטיבית (opt-in) ניתנת בפעולה יזומה, ופסיבית (opt-out) כשאדם אינו מסיר סימון, בתנאי שהתנאים מבהירים שחלות הגדרות ברירת מחדל (פסקה 47). הסכמה אקטיבית נדרשת לפרופיילינג שאינו קשור לתכלית העסקה (פסקה 48) ולדיוור ישיר שאינו קשור לעסקה (פסקה 49). כשחוזה כולל סעיפי הסכמה לאיסוף מידע שאינו נחוץ לשירות, או לשימושים ששונים מהותית ממטרתו, רצוי שההסכמה הנפרדת להם תהיה אקטיבית (פסקה 50).
| מצב | סוג ההסכמה לפי גילוי הדעת | פסקה |
|---|---|---|
| איסוף שקשור לשירות, אחרי הצגת המידע | הסכמה מכללא עשויה להספיק | 42 |
| מידע רגיש או פגיעה חמורה אפשרית | רצוי הסכמה מפורשת | 45 |
| פרופיילינג שאינו קשור לתכלית העסקה | הסכמה אקטיבית | 48 |
| דיוור ישיר שאינו קשור לעסקה | הסכמה אקטיבית ומפורשת | 49 |
| איסוף שאינו נחוץ לשירות, או שימוש שונה מהותית | רצוי הסכמה נפרדת ואקטיבית | 50 |
חזרה מהסכמה
הסכמה עשויה במקרים מסוימים לכלול גם את הזכות לחזור ממנה, כלומר לבקש להפסיק את השימוש במידע (פסקה 52). גילוי הדעת מביא פסיקה שלפיה אדם רשאי לחזור בו מהסכמה, בין שניתנה במפורש ובין שמכללא (פסקה 53), ושהסכמה לפגיעה בפרטיות אינה בהכרח סופית (פסקה 54).
הרשות ממליצה לבעלי שליטה לבחון בחיוב בקשה לחזור מהסכמה כשהמשך השימוש יפגע בפרטיות באופן משמעותי ואין להם אינטרס לגיטימי ומהותי להמשיך, גם כשההסכמה לא הייתה פגומה מלכתחילה (פסקה 55).
החזרה אינה פוגעת בחוקיות מה שנעשה קודם, ומחייבת להפסיק את המשך העיבוד, אבל לא בהכרח למחוק מידע שנאסף כדין (פסקה 56). לפי גילוי הדעת, המשך עיבוד מותר בדרך כלל כשהוא נדרש לקיום חובות רגולטוריות, לאבטחת מידע או לצרכים לגיטימיים אחרים שנובעים מהקשר בין הצדדים. ראו אפשרות לשנות או לבטל הסכמה.
בדיקה מהירה של מנגנוני ההסכמה שלכם
מפו נקודות הסכמה
באנר באתר, טפסים, תנאי שימוש, אפליקציה וחוזי עובדים. רשמו לכל אחת על מה מבקשים הסכמה.
הפרידו מטרות
מטרות שאינן נחוצות לשירות, כמו דיוור ופרופיילינג, צריכות בחירה נפרדת ובולטת.
החליפו opt-out ב-opt-in
במטרות שגילוי הדעת מצפה בהן להסכמה אקטיבית, הסירו סימונים מראש. ראו תיבת דיוור מסומנת מראש.
בדקו את העיצוב
סירוב צריך להיות נגיש וברור כמו אישור, בלי לחץ חוזר ובלי הסתרה.
תעדו וקבעו מסלול חזרה
שמרו תיעוד של ההסכמות, ואפשרו לחזור מהן בקלות. קבעו מה מפסיקים לעבד ומה נשמר מטעמים רגולטוריים.
שאלות נפוצות
האם גילוי דעת ההסכמה מחייב?
גילוי דעת אינו חוק, אלא פרשנות של הרשות להגנת הפרטיות לחוק. הרשות היא הגורם שמפעיל את סמכויות האכיפה, ולכן לעמדה יש משקל מעשי רב.
האם המשך גלישה באתר נחשב הסכמה?
לפי פסקה 42, המשך גלישה אחרי שהוצג המידע הנדרש עשוי להיחשב הסכמה מכללא לאיסוף שקשור לשירות. לפרופיילינג שאינו קשור לעסקה נדרשת הסכמה אקטיבית (פסקה 48).
האם עובד יכול להסכים באופן חופשי למעסיק?
לפי גילוי הדעת, הסכמה ביחסי עבודה היא הסכמה חשודה (פסקה 33), והפגיעה בפרטיות כפופה גם לדרישת המידתיות (פסקה 37). מומלץ להציע חלופה ולתעד את ההסכמה.
האם תיבה מסומנת מראש נחשבת הסכמה?
זו הסכמה פסיבית. לפי גילוי הדעת, לפרופיילינג שאינו קשור לעסקה ולדיוור ישיר שאינו קשור לעסקה נדרשת הסכמה אקטיבית, ולכן תיבה מסומנת מראש אינה מתאימה למטרות אלה.
אם לקוח חוזר בו מהסכמה, חייבים למחוק את המידע?
לא בהכרח. לפי פסקה 56, יש להפסיק את המשך העיבוד שנשען על ההסכמה, אבל אין חובה אוטומטית למחוק מידע שנאסף כדין.
האם גילוי הדעת עוסק בעוגיות?
לא במפורש. העקרונות שבו, כמו הסכמה מכללא בהמשך גלישה, הסכמה אקטיבית לפרופיילינג ואיסור טקטיקות אפלות, רלוונטיים לאתרים שמפעילים כלי מעקב.
הסריקה בודקת אם כלי מעקב פועלים לפני הסכמה, אם יש סירוב נגיש ומה קורה אחרי סירוב.
מקורות רשמיים
- גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות, הרשות להגנת הפרטיות, 25.2.2026גילוי דעת
המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון שמופיע בראש העמוד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של המקרה הספציפי. הדין, ההנחיות והפרקטיקה עשויים להשתנות.
היסטוריית עדכונים
- : פרסום ראשון.