הגנת פרטיות במשרד רואי חשבון והנהלת חשבונות
עודכן לאחרונה:
משרד רואי חשבון או הנהלת חשבונות מעבד נתוני שכר ופעילות פיננסית, שמדריך הרשות מונה כמידע בעל רגישות מיוחדת. ביחס לתיקי הלקוחות המשרד עשוי להיות "מחזיק" שמעבד עבור הלקוח, או בעל שליטה, לפי ההסדר בפועל. מומלץ לקבוע את התפקיד בכל סוג שירות, לבדוק את רמת האבטחה, לעגן הסכמים עם ספקי הענן ולבחון אם חלה חובת מינוי ממונה.
בקצרה
- מידע על נתוני שכר ועל פעילות פיננסית של אדם הוא מידע בעל רגישות מיוחדת לפי מדריך הרשות לתיקון 13.
- התפקיד של המשרד, בעל שליטה או מחזיק, נגזר מהשאלה מי קובע את מטרות העיבוד, והתשובה עשויה להשתנות בין שירות לשירות.
- מאגר עם מידע שחלה עליו סודיות מקצועית אינו נכלל בהגדרת "מאגר המנוהל בידי יחיד" בתקנות האבטחה.
- מידע על מצבו הכלכלי של אדם מעלה את המאגר לרמת אבטחה בינונית, אלא אם חל אחד החריגים לרמה בסיסית.
- מחזיק שמשרת לקוחות רבים נבחן לעניין ממונה הגנת הפרטיות במצטבר, על כל נושאי המידע של כל הלקוחות.
עובדות ומקורות
כל עובדה מקושרת למסמך הרשמי שעליו היא נשענת. ליד כל מקור מצוין מעמדו: חוק, תקנות, גילוי דעת של הרשות, הנחיה או טיוטה.
"מידע על נתוני שכר של אדם ועל פעילותו הפיננסית" ו"מידע שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בדין" נמנים עם סוגי המידע בעל הרגישות המיוחדת.
מקור:מדריך הרשות להגנת הפרטיות: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות5/2025מדריך הרשות
בעל שליטה הוא מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את מטרות עיבוד המידע שבמאגר. מחזיק הוא גורם חיצוני לבעל השליטה שמעבד מידע עבורו.
מקור:מדריך הרשות להגנת הפרטיות: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות5/2025מדריך הרשות
"מאגר המנוהל בידי יחיד" אינו כולל מאגר שיש בו מידע שבעל המאגר חייב בסודיות לגביו לפי דין או לפי כללי אתיקה מקצועית, וגם לא מאגר עם מידע על 10,000 בני אדם ומעלה.
מקור:תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017(תקנה 1, הגדרת מאגר המנוהל בידי יחיד)8.5.2017תקנות
מאגר שכולל מידע על נכסיו של אדם, חובותיו והתחייבויותיו הכלכליות, מצבו הכלכלי או שינוי בו, נמנה עם המאגרים ברמת האבטחה הבינונית.
מקור:תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017(תוספת ראשונה, פרט 1(3)(ח))8.5.2017תקנות
על אף האמור, מאגר כזה שמספר בעלי ההרשאה בו אינו עולה על עשרה נמצא ברמת האבטחה הבסיסית, ומאגר כזה עם מידע על 100,000 אנשים ומעלה או עם יותר מ-100 בעלי הרשאה נמצא ברמה הגבוהה.
מקור:תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017(תוספת ראשונה, חלק 2; תוספת שנייה)8.5.2017תקנות
היקף העיבוד של מחזיק נבחן במצטבר, תוך שקלול כל נושאי המידע במאגרים של כלל בעלי השליטה שהוא משרת. הדוגמה של הרשות: מחזיק שמשרת 1,000 מאגרים שבכל אחד מידע רגיש על 100 אנשים בלבד.
מקור:גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13(פסקה 9.12)14.7.2026גילוי דעת
בהתקשרות עם גורם חיצוני שכרוכה בגישה למאגר, יש לבחון את סיכוני האבטחה לפני ההתקשרות, ולקבוע בהסכם בין היתר את המידע שמותר לעבד, את מטרות השימוש, את החזרת המידע או השמדתו בסיום ואת חובת הגורם החיצוני להודיע על אירוע אבטחה.
מקור:תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017(תקנה 15)8.5.2017תקנות
המשרד הוא בעל שליטה או מחזיק בתיקי הלקוחות?
לפי מדריך הרשות, בעל שליטה הוא מי שקובע את מטרות עיבוד המידע, ומחזיק הוא גורם חיצוני שמעבד מידע עבור בעל השליטה. משרד שמנהל חשבונות או מפיק תלושי שכר עבור עסק, לפי הנחיות העסק, עשוי להיות מחזיק במאגר העובדים והספקים של אותו עסק.
התמונה פחות חדה כשהמשרד קובע בעצמו איך ולמה לעבד את המידע, למשל במסגרת חובות מקצועיות שחלות עליו, או כשהוא משתמש במידע לצרכיו. מדריך הרשות אינו מכריע במקרים כאלה, ולכן מומלץ לבחון כל סוג שירות לפי ההסדר בפועל ולפי ההסכם עם הלקוח, ולא להניח תשובה אחת לכל המשרד.
מה שברור יותר: מאגר הלקוחות של המשרד עצמו, עם פרטי הקשר, ההתכתבויות והחיובים, הוא מאגר שבו המשרד הוא בעל השליטה.
| סוג פעילות | תפקיד אפשרי | מה לבדוק |
|---|---|---|
| הפקת תלושי שכר לפי הנחיות המעסיק | בדרך כלל מחזיק | הסכם שמכסה את דרישות תקנה 15, הרשאות גישה |
| הנהלת חשבונות שוטפת עבור עסק | תלוי בהסדר | מי קובע את המטרות, מה כתוב בהסכם ההתקשרות |
| ניהול מאגר הלקוחות, החיובים והשיווק של המשרד | בעל שליטה | יידוע, אבטחה, דיוור |
למה המידע במשרד נחשב רגיש
מדריך הרשות לתיקון 13 מונה בין סוגי המידע בעל הרגישות המיוחדת "מידע על נתוני שכר של אדם ועל פעילותו הפיננסית", וגם "מידע שחלה עליו חובת סודיות שנקבעה בדין". דוחות, תלושים, אישורי ניכוי ודפי בנק הם בדיוק מידע כזה.
לסיווג יש השלכות מעשיות. הוא משפיע על רמת האבטחה, על השאלה אם חלה חובת מינוי ממונה, ולפי מדריך הרשות גם על גובה חלק מהעיצומים, שגבוה יותר כשמדובר במידע בעל רגישות מיוחדת.
איזו רמת אבטחה חלה על משרד קטן
תקנות אבטחת המידע מ-2017 קובעות ארבע רמות: מאגר המנוהל בידי יחיד, בסיסית, בינונית וגבוהה. משרד של רואה חשבון יחיד עשוי לחשוב שהוא ברמת היחיד, אבל ההגדרה אינה כוללת מאגר שיש בו מידע שבעל המאגר חייב בסודיות לגביו לפי דין או לפי כללי אתיקה מקצועית. אם חובת סודיות כזו חלה על המשרד, מומלץ לבדוק זאת מול הכללים המקצועיים שחלים עליו, הרמה הזו כנראה אינה זמינה לו.
מאגר עם מידע על מצבו הכלכלי של אדם נמנה עם המאגרים ברמה הבינונית. התקנות קובעות חריג: כשמספר בעלי ההרשאה במאגר אינו עולה על עשרה, חלה הרמה הבסיסית. במשרד קטן זה עשוי להיות החריג הרלוונטי. מאגר כזה עם מידע על 100,000 אנשים ומעלה, או עם יותר מ-100 בעלי הרשאה, נמצא ברמה הגבוהה.
הספירה צריכה לכלול את כל מי שיש לו הרשאת גישה, גם עובדים זמניים ונותני שירות. ראו רמות אבטחת מידע.
תוכנות הנהלת חשבונות, ענן וספקי IT
רוב המשרדים עובדים עם תוכנת הנהלת חשבונות בענן, שירות אחסון קבצים, תיבת דוא"ל מנוהלת וטכנאי מחשבים חיצוני. כל אחד מאלה הוא גורם חיצוני שמקבל גישה למידע.
תקנה 15 לתקנות האבטחה חלה על התקשרות כזו. לפני ההתקשרות יש לבחון את סיכוני האבטחה, וההסכם צריך לקבוע בין היתר את המידע שמותר לעבד ואת המטרות, את המערכות שהספק ניגש אליהן, את החזרת המידע או השמדתו בסיום, את התחייבות הספק להחתים את עובדיו על סודיות, ואת חובתו לדווח לפחות פעם בשנה ולהודיע על אירוע אבטחה. אם הספק נעזר בגורם נוסף, ההסכם ביניהם צריך לכלול את אותם נושאים.
כשהמשרד עצמו הוא מחזיק עבור לקוח, הוא עשוי להיות בצד השני של אותו הסכם. כדאי לבדוק מה הלקוח מבקש ולוודא שהמשרד יכול לעמוד בזה.
- אימות דו שלבי בתוכנות ובתיבות הדוא"ל.
- הרשאות לפי תיק או לקוח, לא גישה מלאה לכולם.
- העברת מסמכים בערוץ מאובטח במקום קבצים פתוחים בדוא"ל או בהודעות.
- נוהל ברור למחיקת מידע בסיום ההתקשרות עם לקוח, בכפוף לחובות שמירה שחלות על המשרד לפי דין.
האם משרד רואי חשבון צריך ממונה על הגנת הפרטיות
גילוי הדעת של הרשות מ-14.7.2026 מתאר ארבע קבוצות שחייבות במינוי. הרלוונטית למשרדים היא בדרך כלל הקבוצה הרביעית: בעל שליטה או מחזיק שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד בהיקף ניכר של מידע בעל רגישות מיוחדת. גילוי הדעת אינו מזכיר משרדי רואי חשבון בשמם, ומציין שאין סף כמותי חד ערכי להיקף ניכר.
נקודה חשובה למשרד שמשרת לקוחות רבים: לפי פסקה 9.12, היקף העיבוד של מחזיק נבחן במצטבר, על כל נושאי המידע במאגרים של כל בעלי השליטה שהוא משרת. משרד שמפיק תלושים לעשרות מעסיקים עשוי להגיע להיקף ניכר גם אם כל לקוח לבדו קטן.
ההכרעה תלויה בנסיבות. בדיקת חובת מינוי ממונה עוזרת למפות את השאלות, וראו גם מי חייב למנות ממונה.
בדיקה מהירה למשרד
מפו את סוגי השירות
שכר, הנהלת חשבונות, דוחות וייעוץ. לכל אחד קבעו אם המשרד פועל כמחזיק עבור הלקוח או כבעל שליטה.
ספרו בעלי הרשאה
כל עובד, מתמחה ונותן שירות עם גישה. המספר משפיע על רמת האבטחה.
רשמו את הספקים
תוכנות, ענן, דוא"ל ותמיכת IT. ודאו שלכל אחד יש הסכם שמכסה את דרישות תקנה 15.
בחנו את שאלת הממונה
שקללו את כל נושאי המידע של כל הלקוחות שעבורם המשרד מחזיק מידע.
בדקו את האתר
טופס יצירת קשר או העלאת מסמכים באתר הוא איסוף מידע שדורש יידוע. סריקת האתר בודקת זאת.
טעויות נפוצות
הנחה שמשרד יחיד הוא ברמת יחיד
מאגר עם מידע שחלה עליו סודיות מקצועית אינו נכלל בהגדרה.
ספירת לקוחות במקום נושאי מידע
לעניין הממונה נספרים האנשים שבמאגרים, למשל כל העובדים בתלושים, לא מספר הלקוחות העסקיים.
מסמכים רגישים בערוצים לא מאובטחים
תלושים ודוחות שנשלחים כקבצים פתוחים בדוא"ל או בהודעות מגדילים את הסיכון לדליפה.
שאלות נפוצות
האם משרד הנהלת חשבונות הוא מחזיק של הלקוחות שלו?
לעיתים קרובות כן, כשהוא מעבד מידע עבור הלקוח ולפי הנחיותיו, למשל בהפקת תלושי שכר. כשהמשרד קובע בעצמו את מטרות העיבוד המצב עשוי להיות שונה, ולכן יש לבחון כל שירות לפי ההסדר בפועל.
האם נתוני שכר הם מידע רגיש?
כן. מדריך הרשות לתיקון 13 מונה מידע על נתוני שכר של אדם ועל פעילותו הפיננסית כמידע בעל רגישות מיוחדת.
איזו רמת אבטחה חלה על משרד עם חמישה עובדים?
מאגר עם מידע על מצב כלכלי נמצא ככלל ברמה הבינונית, אבל כשמספר בעלי ההרשאה אינו עולה על עשרה חלה הרמה הבסיסית, כל עוד המאגר אינו עונה על תנאי הרמה הגבוהה. רמת היחיד כנראה אינה זמינה אם חלה על המשרד סודיות מקצועית.
האם משרד קטן חייב למנות ממונה על הגנת הפרטיות?
זה תלוי בהיקף. לפי גילוי הדעת של הרשות, מחזיק נבחן במצטבר על כל נושאי המידע של כל הלקוחות שהוא משרת, ואין סף כמותי קבוע. משרד שמטפל בשכר של מעסיקים רבים צריך לבחון את השאלה ברצינות.
מה צריך לכלול הסכם עם ספק ענן?
לפי תקנה 15, בין היתר: המידע שמותר לעבד והמטרות, המערכות שהספק ניגש אליהן, החזרת המידע או השמדתו בסיום, חובת סודיות של עובדי הספק, דיווח שנתי והודעה על אירוע אבטחה.
שאלון קצר שעוזר לבחון אם המשרד עשוי להיות חייב במינוי ממונה על הגנת הפרטיות.
מקורות רשמיים
- מדריך הרשות להגנת הפרטיות: תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, הרשות להגנת הפרטיות, 5/2025מדריך הרשות
- תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017, קובץ התקנות 7809, 8.5.2017תקנות
- גילוי דעת: מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בארגון לפי דרישות תיקון 13, הרשות להגנת הפרטיות, 14.7.2026גילוי דעת
המידע בעמוד הוא מידע כללי, נכון למועד העדכון שמופיע בראש העמוד. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של המקרה הספציפי. הדין, ההנחיות והפרקטיקה עשויים להשתנות.
היסטוריית עדכונים
- : פרסום ראשון.