מה זה משך שמירה?
Retention Period
פרק הזמן שבו מידע נשמר לפני מחיקה.
הסבר
העיקרון פשוט וההיעדר שלו כמעט אוניברסלי: מידע בלי הגדרת משך נשמר לנצח. אין החלטה לשמור לנצח, פשוט אין החלטה בכלל, והברירה היא לשמור.
כל שנה שעוברת מגדילה את הנפח ואת החשיפה בלי להוסיף ערך. וזו חשיפה כפולה: יותר אנשים שיכולים לפנות בבקשת עיון או מחיקה, ויותר רשומות שידלפו יחד אם יהיה אירוע.
דוגמה: ארגון מחזיק ארכיון קורות חיים של אלף שמונה מאות מועמדים משבע השנים האחרונות. אף אחד לא פנה למועמד מלפני שנתיים ואף אחד לא יפנה, התפקידים השתנו, האנשים התקדמו. הארכיון אינו נכס: הוא אלף שמונה מאות אנשים שיכולים לפנות ולבקש לדעת מה מוחזק עליהם, ואלף שמונה מאות רשומות שידלפו יחד.
ההגדרה צריכה להיגזר מהמטרה, לא מהנוחות. השאלה אינה כמה זמן נוח לשמור אלא כמה זמן המידע עשוי להידרש בפועל לצורך שלשמו נאסף. לרוב התשובה קצרה בהרבה ממה שמניחים.
הנקודה שהופכת את ההגדרה לחסרת ערך: היעדר מנגנון. אם הוגדר שאוסף נשמר לתקופה מסוימת, מישהו צריך לפעול כשהתקופה נגמרת. בלי תזכורת או אוטומציה, ההגדרה נשארת מסמך והמידע נשאר במערכת, כלומר התיעוד מצהיר שהחשיפה הוסרה בזמן שהיא קיימת.
מה ההבדל ממונחים קרובים
זכות למחיקה
בקשה של אדם ספציפי. משך שמירה הוא מחיקה יזומה של הארגון לפי כלל, ומי שמנהל אותה נכון מקטין דרמטית את מספר הבקשות.
מינימיזציה
לא לאסוף מה שלא צריך. משך שמירה הוא לא להחזיק מה שלא צריך עוד. שני צדדים של אותו עיקרון.
איפה זה פוגש ארגונים בפועל
הגדרת משך בלי מנגנון אכיפה גרועה מהיעדר הגדרה, כי היא מתעדת מדיניות שאינה מיושמת. בבדיקה זה מתגלה מיד: מסתכלים בהגדרה ומשווים לתאריך הרשומה הישנה ביותר במערכת.
להרחבה
מונחים קשורים
המונח הוא חלק ממילון מושגי הפרטיות. ההסבר הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.